בני האדם פועלים בתוך קבוצות. הקבוצה הראשונית והבסיסית ביותר היא המשפחה. בנוסף, יש קבוצות נוספות: אם זה קבוצה במקום העבודה כשמדובר במבוגרים, קבוצה בכיתה כשמדובר בילדים או בסטודנטים, קבוצות בחוגים שונים ועוד.
קורט לוין, מאבות הפסיכולוגיה החברתית הגדיר קבוצה באופן הבא:
א. קבוצה מונה בדרך כלל בין שלושה לשבעה אנשים. קבוצה שיש בה יותר משבעה אנשים מתפרקת בד"כ לשתי קבוצות-משנה.
ב. לאנשים בקבוצה יש מכנה משותף כלשהו, ויש להם מטרות מוסכמות וידועות.
ג. קיימים דפוסים של השפעות הדדיות בקבוצה. השפעות אלה הן תוצאה של תהליכים של מגעי-גומלין, המתרחשים בין חברי הקבוצה, והכוללים תקשורת מילולית ובלתי מילולית בין חברי הקבוצה.
ד. בקבוצות רבות יש היררכיה מסוימת, בד"כ יש בעלי תפקידים בקבוצה. ההיררכיה וחלוקת התפקידים עוזרת לקבוצה בתפקודה.
השתייכות של אדם לקבוצה אינה סובייקטיבית - האדם אינו מחליט בעצמו האם הוא שייך לקבוצה או לא, מכיוון שחברי הקבוצה עשויים שלא לקבל את האדם אליה, למשל. ההשתייכות לקבוצה גם אינה אובייקטיבית - היא אינה בלתי תלויה בדעותיהם של אנשים. ההשתייכות לקבוצה היא אינטרסובייקטיבית - היא תלויה בשילוב החלטות סובייקטיביות של מספר אנשים.
יש מקרים בהם האדם מעוניין להכנס לקבוצה, אך הוא נתקל בקשיים בהשתלבות. קשיים כאלה יכולים לנבוע מחרדה שמקורה בהתנסויות קודמות בקבוצות, מרצון להשתייך אך גם להיות עצמאי ולא 'להתערבב', מקושי בקריאת הקודים החברתיים באותה קבוצה ועוד.
מה התועלת בקבוצה טיפולית?
קבוצה טיפולית מקנה כלים להתגבר על קשיים רגשיים וחברתיים.
הפסיכולוג ארווין יאלום ניתח את הגורמים המסייעים בתהליך טיפולי קבוצתי. הנה חלק מהם:
א. פיתוח טכניקות חיברות – בקבוצה ניתן לעבוד על הכרה ושינוי מודע בהתנהגות חברתית. ללמוד להגיב באופן מועיל, לפתח שיטות ליישוב קונפליקטים, לבטא אמפטיה ועוד. כישורים אלו משרתים את חברי הקבוצה במגעים החברתיים בכל סיטואציה אחרת ומהווים אבני יסוד של אינטליגנציה רגשית.
ב. אוניברסליות – מטופלים רבים מתחילים טיפול עם המחשבה המטרידה שהם ייחודיים באומללותם. במידת מה זה נכון, והבעיות של כל אחד הן ייחודיות לו עצמו, אבל בגלל הבדידות של המטופל, הוא חווה תחושה מוגברת ומוגזמת של בדידות ובעיות מיוחדות. אחרי שהמטופל שומע מחברים אחרים על דאגות וקשיים דומים, הוא חש הקלה ונוכח לדעת שיש עוד אנשים שמרגישים כמוהו...
ג. הפחת תקווה - כל חבר יוצר מגע נרחב עם חבריו המטופלים שבעיותיהם דומות, ומצבם משתפר תוך כדי טיפול. מטופל שרואה את השיפור אצל חבריו בקבוצה מתחזק מעצם העובדה שיש תקווה לפיתרון בעיותיו הוא.
ד. אלטרואיזם – בקבוצות טיפוליות החברים מפיקים תועלת רבה מנתינה. מטופלים שהולכים שפופים בתחושה שאין להם דבר בעל ערך להציע לאחרים, מרגישים פתאום שהם חשובים ומועילים לזולתם. זו חוויה שמחזקת את הערכתם העצמית. הטיפול הקבוצתי הוא הטיפול היחיד שמציע למטופלים לתת עזרה בנוסף ללקבל עזרה.
ה. שחזור מתקן של הקבוצה המשפחתית הראשונית – קבוצה טיפולית דומה למשפחה במובנים רבים. בשתיהן יש דמויות הוריות (בקבוצה ההורה זה המנחה), אחים ואחיות (בקבוצה אלו המשתתפים האחרים בקבוצה), רגשות עזים, אינטימיות עמוקה לצד רגשי כעס ותחרות. לכן הקבוצה מאפשרת לטפל בקונפליקטים דומים לקונפליקטים משפחתיים, ולחוות אותם מחדש בצורה מתקנת, תוך בחינת התנהגות חדשה ומצמיחה.
ו. הקניית מידע – טיפול קבוצתי מציע הדרכה בנושא שבגינו מגיעים לקבוצה. מנסה לאתר את המרכיבים השונים שגורמים למצב הרגשי ולדינמיקה הבין אישית וללמוד אותם. ההדרכה מגיעה גם מהמנחה, אך גם באמצעות עצות ישירות מצד חברי הקבוצה.
לסיכום, לקבוצה טיפולית תרומה רבה בכישורים בין אישיים שייסעו לאדם להשתלב בקבוצות אחרות בהן יבחר או ייאלץ להשתתף ב'עולם האמיתי', וכן תועלת בצמיחה אישית ובהתפתחות רגשית.
