קצת על תראפיה במשחק, דרמה ופסיכודרמה
היכולת לשחק הינה אינסטינקט אנושי ובסיסי, הטבוע בנו עוד לפני היכולת לדבר.
דרמה ומשחק הינם כלים המאפשרים לילדים להביע את עצמם. הרגשות, ההתנסויות והחוויות מובעות בדרמה בצורה עקיפה.
קל יותר להביע רגשות מפי דמויות דמיוניות מאשר במישרין. המצבים הנבחרים להצגה משוחקים כעין חזרה כללית על מצבים דומים המתרחשים במציאות.
השיטה מבוססת על אלתור, תוך עידוד פעילות ספונטאנית, ומגייסת משאבים אישיים נוספים: דמיון, תנועה, חושים, רגש, חשיבה ודיבור.
המדיום האמנותי עוזר בהפחתת הגנות. ילדים כמו מבוגרים, שולטים בדיבור, ולכן קל להפעיל הגנות. לעומת זאת בביטוי אומנותי ספונטאני לא שולטים על התוצר שיוצא, עובדה שמאפשרת לקונפליקטים הפנימיים לבוא לידי ביטוי וכפועל יוצא מכך מאפשרת התפרקות פיזית ונפשית ועוזרת לרכוש שליטה עצמית ולהגיע לתובנה.
השימוש בדרמה בעבודה טיפולית עם ילדים מסייע להם למצוא את שפתם ולבטא אותה באמצעים שאינם בהכרח מילוליים כגון: עבודה עם סמלים, סיפורים, חפצים, דמויות, צבעים,מטאפורות ועוד.
הפסיכודרמה הינה כלי לטיפול באמצעות הבעה ויצירה. בטיפול הפסיכודרמטי לא "מדברים על..." אלא "עושים את..." התהליך הפנימי, הקונפליקטים, המכשולים, המטרות והדרך – כולם מקבלים צורה מוחשית בחדר הטיפול. הבמאי הראשי כאן הוא הילד המטופל.
באמצעות משחק משותף עם המטפל מחצין הילד את הדרמה הפנימית המתחוללת בו.
החצנה זו מאפשרת מודעות, תהליך ושינוי הרצויים לילד המטופל. כמו כן היא מחזקת את
תחושת הזהות העצמית, הביטחון העצמי, ויכולת ההכלה של רגשות שלילים (כעס,שנאה תוקפנות...).
.
